תשלומים בכרטיס אשראי זה כמו הלוואהכבר מהילדות כולנו חונכנו לחיות על פי ציונים ולשאוף להשיג את הציון הגבוה ביותר שמעיד על הצטיינות אבל את השיעור החשוב מכולם שכחו ללמד אותנו בבית הספר. לצערנו, החינוך הפיננסי בישראל לוקה בחסר כאשר רובנו לא חונכנו בחינוך פיננסי כלשהו בשנות ההתבגרות שלנו ועובדה זו מקשה על ישראלים רבים לממש את הפוטנציאל הפיננסי שלהם מפני שלא קיבלו הדרכה כלשהי שתעזור להם להתמודד עם צורכיהם הפיננסיים והאפשרויות העומדות לפניהם.
אחד הכלים הפיננסיים שעומדים לרשות הצרכנים השונים הוא אשראי, המאפשר לקבל כסף עכשיו לטובת החזרו בתוספת ריבית בעתיד. בשוק האשראי ישנם שני סוגים עיקריים של שחקנים, נוטלי האשראי (לווים) ונותני האשראי (מלווים).
בימים אלה שוק האשראי בישראל הוא שוק לא יעיל וריכוזי בו נותני האשראי השונים ביניהם בנקים, חברות כ. אשראי וחברות אחרות מחזיקים בכל הכח בידיהם.
כאשר לווה מסוים מעוניין לקבל הלוואה בישראל עליו לפנות למממנים ולבקש הלוואה. המממנים בתורם יבקשו אסמכתאות כגון דפי חשבון, משכורות, תעודות יושר ועוד חומרים שיאפשרו להם להעריך את יכולת ההחזר של הלווה. אם מדובר על הלוואות לעסקים המצב הרבה יותר מסובר.
בהתאם למסמכים שיועברו לנותן האשראי הוא יעריך באופן פנימי ולא שקוף את הסיכון הכרוך במתן ההלוואה ללווה ומכאן יגזור את שיעור הריבית שהוא דורש לצורך מתן ההלוואה. בגלל סרבול התהליך, חוסר השקיפות ללווה והעובדה שמדובר בשוק קטן ולא תחרותי במיוחד המלווים מרשים לעצמם לדרוש שיעור ריבית גבוה ואפילו גבוה מאוד. לשם המחשה, לאחרונה פורסם באתר דה-מרקר כי הציבור מקבל בבנקים הלוואות צרכניות בריביות שמגיעות ל-22%!

הכתבה שפורסמה מראה עד כמה שוק האשראי בישראל אינו יעיל ושקוף כאשר המרוויחים הגדולים מכך שהתחרות כמעט ואינה קיימת בשוק זה הם החברות הפיננסיות שמרוויחות מתחום זה מיליארדי שקלים בשנה.
ניתן לתת דוגמאות רבות נוספות שממחישות את עומק הצרה ואת חוסר התחרות בשוק האשראי בישראל. נתחיל בכך שלישראלים רבים פיקדונות שנושאים שיעור ריבית של 1% לשנה במקרה הטוב ומצד שני לאותו אדם הלוואה בשיעור ריבית של פריים + 6% (שמסתכם כיום ל-7.6%). במקרה זה, על כל 10,000 ש"ח שנמצאים בפיקדון (וכנגד קיימת הלוואה) האדם מפסיד 660 ש"ח בשנה.
רעה חולה נוספת היא תשלומי הקרדיט באשראי שמוצגים כאמצעי שמאפשר לך לנהל את הוצאותיך כשלמעשה הגמישות הזו עולה כסף רב ומגולמת בריבית שעולה על 12% שתתווסף להוצאות. הזאב הזה (שנקרא תשלומי קרדיט) מוצג בעור של כבש (כגמישות) אך הוא עלול להסתכם בהוצאות של מאות שקלים בשנה.